מלחמת האזרחים בספרד - נשות הפלנחה

כרזת גיוס של הפלאנחה: "עכשיו או לעולם לא !! "

תגובה למאמר שדן בנושאים מגדריים במלחמת האזרחים בספרד

• ענבל עופר, "מהי נשיות: ה-Sección Femenina של הפלנחה הספרדית ועיצובה של זהות נשית חדשה", היסטוריה, גליון 11 (2003): ע"מ 69-96

כותבת המאמר "מהי נשיות", ענבל עופר, מפרטת על הקונפליקט בין ה SF לבין השלטון הלאומני, בכל הקשור לשירות נשים בחזית. השלטון הפראנקיסטי קבע שיש לאסור שירות נשים בחזית, ואילו מנגד ה SF גרס כי יש להלל את הנשים הלוחמות. הדברים נדונו בהרחבה ביחס ה SF ל 59 ההרוגות משורות הפלנחה. לא ברורה עמדתו של השלטון בסוגיה. אם "הזמן כלה" ו"זהו צו השעה" ונשמעת הקריאה להקרבה עצמית, מדוע אסר השלטון על שירות נשים? הרי ברור שכל מי שיכול לתת כתף ב"שעה הרת גורל זו" יבורך. כולל עזרה מנשים. גם אם השלטון התעקש לא לאפשר את התנדבותן לשדה הקרב, ישנם תפקידים עורפיים שונים שבהם נשים יכלו לתרום למאמץ המלחמתי, כגון תעשיה צבאית, שלישות, ורפואה. כיצד מוסבר הדיסונאנס בין הקריאה המתלהמת והמבהילה של השלטון הלאומני להתעלות על כל המגבלות, להקריב עצמך למען המולדת ולמות בזעקת Arriba España ובין האיסור על שירות נשים בצבא?

מוזר שאין כל התייחסות במאמר למתח הטבעי שבין הנשים הרפובליקאיות לבין נשות ה SF. אם אקבל את הטענה המרכזית של הכותבת כי נשות ה SF היו סוכנות של שינוי ההגדרה הנשית, ששאפו לשפר את חייהן של הנשים בספרד ולא של דיכוי נשים והשארתן במסגרת שמנציחה נחיתות, אזי במחנה הרפובליקני ישנה תשובה ברורה מאוד ומגובשת לגבי נושאים מגדריים. מבלי להתייחס לרעיונות קיצוניים בסגנון השחרור המיני של הקבוצות האנרכיסטיות. אם הSF , כארגון, שאף לשנות את מעמדן של נשים ולהוכיח כי הן אינטליגנטיות כמו הגברים, בעלות פוטנציאל כמו הגברים ומצליחות כמו הגברים, כל מה שהיה על חברות הארגון לעשות זה לפנות אל המחנה מהצד השני של המתרס ולאחד כוחות, לפחות במישור הרטורי, עם נשים אחרות ועם ארגון אחר שהתפיסה המגדרית שלו כבר כוללת את השינויים שאליהם חתרו נשות ה SF. הרי, אליבא דענבל עופר, נושא קידום האישה הספרדית היה משותף לנשים במחנות השונים. מה הייתה עמדתן של נשות הפלנחה לערכים הפמיניסטיים החדשים שהציג המחנה הרפובליקאי? מדוע לא היה דיאלוג חוצה מחנות בנושא?

היחסים בין קבוצות הנשים השונות בתוך ה SF הוא נושא סבוך שכותבת המאמר התרחקה ממנו מעט. אומנם, מפורט מעט על היחס של ה SF לנופלות ותיקות (שהיו חברות בפלנחה ב 1933-4) לעומת נופלות שהצטרפו מאוחר יותר, אבל לא מפורט על היחסים בין הקבוצות השונות בתוך הארגון. בנוסף, במאמר מוזכרת תופעת גיוס נשים בכוח לפלנחה ול SF. כיצד התייחסו נשים אלה אל תפקידם? האם התנגדו? האם הופעלה אלימות? בכלל, מה היה היחס לנשים שהיו במחנה הלאומני מכורח הנסיבות ולא מאידיאולוגיה צרופה? אפשר להרחיב את השאלה הזו מעבר לגבולות המגדר והמחנה – מה היה היחס לאותם אנשים פאסיביים או אדישים שמצאו עצמם באחד הצדדים הלוחמים? האם הגורמים השולטים חשבו שיש לחזק את אמונתם בדבר צדקת הדרך ו"להרביץ בהם תורה" או שיש להשלים עם התופעה ולאפשר לאותם אנשים שאינם מפגינים הזדהות טוטאלית עם האידיאולוגיה להיסרך אחרי המחנה?